עד לפני מספר שנים, בכל פעם כשאנשי מקצוע או פוליטיקאים רצו לתאר את בעיית הבירוקרטיה בכל הקשור לעולם התכנון והבנייה, הם נתנו כמשל את הפרגולה "תנסה לקבל אישור לבנות פרגולה בישראל ותראה כמה זמן זה ייקח לך" הם נהגו לומר. היה בכך משהו מן האמת, לצערנו.
בשנת 2014 נכנס לתוקפו מה שמכונה "חוק הפרגולות" מטרתו היתה לשחרר את הלחץ הבירוקרטי ולפתוח את האפשרות לבנות פרגולה בבית ובכל מקום אחר בצורה הרבה יותר קלה ומהירה, מבלי להידרש לאישורים שונים מהרשות המקומית או מועדות בירוקרטיות שונות.
לפני שנסביר את השינויים בחוק ומה הוא אומר כיום, נציין שעד אז כל מי שרצה לבנות פרגולה קבועה בבית (במרפסת, בגג או בכל שטח אחר) היה חייב לקבל אישור מהרשות המקומית, אחרת הבנייה היתה נחשבת לא חוקית. זו הסיבה שמרבית האנשים השתמשו באופציה של בניית פרגולות לא קבועות, שנחשבות פחות יפות ופחות מתאימות לסביבת מגורים.
החוק בשנת 2014, כאמור, שינה את המצב. על פי החוק החדש ניתן להתקין פרגולה ללא צורך באישור, אם מדובר בפרגולות שהם לא מסובכות מבחינה הנדסית, לא מעוררות סיכון או הפרעה ציבורית, לא פוגעות בשלד הבסיסי של הבניין וביציבותו, וכן אם הבנייה מתבצעת על ידי בעל הזכות במקרקעין.
כמו כן, ניתן להתקין את הפרגולה על שטחה שאיננו עולה על שטח של 20 מ"ר, וזאת בתנאי שלא הוגש שום ערעור על בנייה זו תוך 45 יום. במידה והוגש אז ניתן לערב את הרשויות והן צריכות לאשר את המשך השימוש בפרגולה. המטרה היא לאפשר למי שעלול להיפגע מבניית הפרגולה בשטח, להגיש ערעור ולדרוש את ביטולה.
במובן מסוים, זה עובד הפוך ממה שהיה עד כה. אם עד השינויים בחוק, לצורך בניית פרגולה היה צריך לקבל אישור מראש, כעת עם השינויים בחוק, ניתן לבנות את הפרגולה ואם מוגש ערעור על ידי מי מבין הדיירים במבנה, אז יש צורך לקבל אישור על הבנייה. כך נחסכת הטרחה בקבלת אישור מראש וגם נחסכת כל הסחבת הבירוקרטית.
מיותר לציין, שמאז קבלת החוק, יותר ויותר אנשים החלו להתקין פרגולות המרפסות ובגגות המבנים שלהם, ומן הסתם, זרם העבודות בתחום גדל.